<h1>ספר הישר לר"ת — חידושים סימן ל"ו</h1>
<h2>דף יא.</h2>
ה"ג בפר"ח הבא על יבמתו וחזר ובא הוא או אחד מן האחין על צרתה פליגי בה רב אחא ורבינא חד אמר בלא תעשה וחד אמר בכרת מאן דאמר בלא תעשה כר' יוחנן. וכן עיקר. ואי כדגרסי' בספרים שלנו בעשה הא דאמרי' בפרק רבן גמליאל [לקמן נ"ג ע"א] אין אחר בעילה כלום כמאן. חדא דלא אשכחן תנא דסתם לן כר' ישבב דאמר כל שאין לו ביאה בישר' כו' ועוד הא דאמרי' הניחא לר' ישבב אי לאפוקי מדר' סימאי אתי בתחילת אילו נערות ובהאומר בקידושין תיפוק ליה מפירקין דרבן גמליאל דטעמא דנפשיה קאמר. כל שאין לו ביאה בישראל הוולד ממזר אפי' חייבי עשה אי אמרינן דהבא על צרת יבמתו בעשה. אלא הכי עיקר הגירסא. דבלא תעשה הוא אליבא דר' יוחנן. והא דגרסי' בהבא על יבמתו גבי העראה יבמה לשוק מנין. וקא פריך תלמודא אי למאן דאמר בלאו לאו אי למאן דאמר בעשה עשה. נר' לי דלא גרסי' ליה. ובפר"ח ליתה כלל. חדא דלא צריך דהא לעיל פירש סתם חייבי לאוין וסתם חייבי עשה ובכלל יבמה לשוק מיהדר ומיתני לה. ועוד הא תנן בהאשה רבה האשה שהלך בנה ובעלה למדינת הים ואמרו לה מת בעליך ואח"כ אמרו לה מת בניך ונישאת וכו' הוולד ממזר. ואמרי' בגמ' זו דברי ר' עקיבא דאמר יש ממזר מחייבי לאוין. ואי גרס הכא למאן דאמר בעשה עשה. הא אמרי' התם דחייבי לאווין היא. ואפי' לשמואל דמספקא ליה [לקמן צ"ב ע"ב] תיפשוט ליה מברייתא דחייבי לאוין היא. ותיהוי נמי תיובתיה דרב. ועוד לרב נמי הא אמרינן בשילהי קידושי ומה יבמה דחייבי לאוין אין קידושין תופסין בה דמאן שמעית ליה דאמר אין קידושין תופסין ביבמה רב וקרי ליה חייבי לאוין. ועוד לרב משנה זו כר' ישבב דאמר כל שאין לו ביאה בישראל הוולד ממזר. ותיפשוט מהכא דר' ישבב לאו לאפוקי מדר' סימאי אתי אלא טעמא דנפשיה קאמר. אלא ודאי לא גרסי' לכולה הך מילתא דיבמה לשוק לכולי עלמא בלאו. ופלוגתא הכי איתה בהאשה רבה. אמר רב מנין שאין קידושין תופסין ביבמה שנ' לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר לא יהא בה הויה לאיש זר. ולאו נמי אית ביה דקדקאי קאי. ומדאפקי' בלשון הוי(א)ה קא דייק. ושמואל אמר בעניותינו צריכה גט מספקא ליה אי ללאו גרידא הוא דאתא והוייה דכת' אורחיה דקרא הוא. אי לא יהא בה הוייה לזר נמי קאמר. ולאו דידיה נמי כדקאי קאי. והיינו דקא קרי ליבמה (לשון) [לשוק] חייבי לאוין בבריתא דר' עקיבא. כללא דמילתא הבא על חלוצתו בלאו מדכת' אשר לא יבנה את בית אחיו. כיון שלא בנה שוב אינו בונה. ועל צרת כנוסתו נמי בלאו כיון שלא בנה אותו בית שנפטר שוב אינו בונה. דמה לי אם פטר צרה על ידי חליצה ומה לי על ידי כניסה, ותלמודא דנקט בית אחד הוא בונה ואינו בונה שני בתים בית אחד הוא חולץ ואינו חולץ שני בתים ריהטיה נקיט ואזיל. ויבמה לשוק בלאו מלא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר. דבין רב ובין שמואל לאו דידיה לא פקע.
